הילד אובחן עם הפרעת קשב - ומה אז?

אחת השאלות הראשונות שההורים שואלים את עצמם לאחר האבחון, היא - מה גורם להפרעה הזאת?

נתחיל קודם במה שלא גורם להפרעת קשב:

-  הורות לקויה  – פינוק, חוסר גבולות, חוסר משמעת

-  קשיים במשפחה – מצב כלכלי, גירושין

-  מורים גרועים – משעממים, לא מוכנים להתאמץ

-  טלוויזיה ומשחקי מחשב

-  תזונה – סוכר, צבעי מאכל

הפרעת קשב וריכוז היא מצב רפואי מוגדר – מערכת העצבים המרכזית עובדת בצורה קצת שונה מאשר אצל רוב האנשים. הבעיה היא שהשינוי הקטן הזה עלול לגרום לצרות גדולות, חלקן נגרמות ישירות בגלל הלקות הנוירולוגית וחלקן נרכשות בגלל תגובת הסביבה.

אז מה בכל זאת גורם להפרעת קשב על רקע סביבתי  ?

1.  חשיפה לחומרים רעילים במהלך ההיריון,

כמו: סיגריות, סמים, אלכוהול, עופרת

2.  פציעות ראש

3.  מחלות

שלושת הגורמים הנ''ל אחראיים רק ל-20% מהמקרים.

4. תורשה – אחראית ל-80% ממקרי הפרעת קשב.

כלומר, רוב הסיכויים שהילד ירש את הפרעת הקשב שלו מאחד או משני ההורים, שלרוב אינם מודעים לכך שגם הם סובלים מההפרעה.

האבחון הוא כמו חרב פיפיות – מצד אחד, הוא נותן שם רפואי לקשיים של הילד ושם קץ לחרדות ההורים: ''מה לא בסדר עם הילד שלי?''; מצד שני, האבחון פותח פתח להרבה חרדות חדשות: ''איך הוא ילמד, יעשה שיעורים, ייבחן? איך יהיו לו חברים? איך יהיה לו רישיון נהיגה? ובכלל, איך  הוא יצליח להסתדר בחיים?''

התקופה הראשונה לאחר קבלת האבחון היא תקופה מבולבלת מאד מבחינה רגשית, גם לילד וגם להוריו. הילד לא מבין מהי הפרעת קשב – ''האם אני מופרע? האם אני טיפש? מי בכלל ירצה להיות חבר שלי?'' ולעיתים קרובות הוא מתבייש באבחנה ומתנגד לקבל טיפול מכל סוג שהוא.

ההורים מצידם נפרדים מהחלום על הילד המושלם ולפעמים אף חווים תחושות אֵבל. גם הם אינם מבינים בדיוק מהי הפרעת קשב ומה ההשלכות שלה על הילד ועל התא המשפחתי כולו. לעיתים גם הם מתביישים: מסבא-סבתא, מהשכנים, מההורים של ילדים אחרים בכיתה... ההורים רוצים לטפל בילד, אבל אינם יודעים מאיפה להתחיל. הם מוצפים במידע שחלק נכבד ממנו שגוי ואף מטעה – תוספי מזון, הליכה בשמיניות, פרחי בך ועוד ללא קבלת ייעוץ מקצועי, ההורים עלולים לאבד שנים בטיפולים בלתי יעילים (שלא לדבר על העלויות) ובכל הזמן הזה הילד ממשיך לסבול.

החדשות הטובות הן שאפשר להתמודד בהצלחה עם הפרעת קשב וריכוז בעזרת התערבות רב-מערכתית, שכוללת:

הדרכת הורים,

טיפול תרופתי,

טיפול רגשי ו/או התנהגותי והתערבות חינוכית.

מעבר לכך, ניתן להוסיף טיפולים כאלה ואחרים, בהתאם לקשיים הספציפיים של הילד. מה שחשוב לזכור זה לא להציף את הילד ביותר מדי טיפולים בו-זמנית.

אנו בעמותת מיט"ל יודעים לתת מענה מערכתי בכל ההיבטים הקשורים בתהליכי אבחון והתערבויות תומכות לאחר האבחון.

מוזמנים להיוועץ בפגישת ייעוץ חינם עם ד"ר ענת רביב